החלטה בתיק ת"א 27911-09-11

1.             בבואו להכריע בבקשתו של  נתבע לחייב תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע בהתאם לאמור בתקנה 519 בתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד - 1984 (להלן - תקנות סד"א)  נדרש בית המשפט לשקול את מצבו הכלכלי של התובע ויכולתו לפרוע הוצאותיו של הנתבע אם אכן התובענה אשר הוגשה כנגדו ע"י התובע תידחה. אלא שבכך לא די. על בית המשפט לשקול גם את "סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות התביעה. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך" [כב' השופט חנן מלצר ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 11.2.2009), וראו גם רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 547)].

2.             הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מפני עוניו בלבד, ועל הנתבע המבקש מבית המשפט לחייב התובע במתן ערובה מוטל הנטל להוכיח כי סיכויי התביעה קלושים. (ראו לעניין זה: ברע"א 321/07 אלינה  רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 21.8.2007). בין הנימוקים המבססים הלכה זו נמצא זה התומך באיזון שבין הצורך להבטיח הוצאותיו של נתבע אשר התביעה כנגדו תידחה לבין הצורך שלא לנעול דלתות בית המשפט מפני מי שאין ידו משגת.

3.             ככלל, אני סבור כי הרציונל הטמון בהלכה אשר נקבעה ע"י  בית המשפט העליון ברע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג  (פורסם באתרים המשפטיים, ניתן ביום 5.2.2007) (ראו פיסקאות 8 ו - 9 בפסק הדין) מחייב כי כתבי הטענות יוגשו במועדים הקבועים בדין. בהתנגשות שבין האנטרס של המתדיין הבודד, דהיינו של הנתבעים המבקשים לדחות המועד להגשתם של כתבי ההגנה מטעמם עד לאחר הכרעת בית המשפט בבקשה לחייב התובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות, לבין האינטרסים של כלל המתדיינים - על בית המשפט להעדיף את האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים ובלבד שהעדפה כזו לא תגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכותו של בעל דין מסויים.

4.             יתרה מזו: אני סבור כי נסיבותיו של המקרה הנוכחי מחייבות כי הנתבעים יגישו בהקדם האפשרי את כתבי ההגנה מטעמם טרם שתוכרע הבקשה לחייב התובע בהפקדת ערובה. שכן, רק לאחר עיון ובחינה של כל הנטען על ידי כל הצדדים לתובענה בכתבי טענותיהם ניתן יהיה לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים לצורך הערכת סיכויי התביעה והכרעה בבקשה לחיובו של התובע בהפקדת ערובה.

5.             כפועל יוצא מכל האמור לעיל אני קובע בזאת כי אין מקום לדחות המועד להגשת כתבי ההגנה מטעם הנתבעים עד לאחר מתן החלטה בבקשה דנן לחיוב התובע בהפקדת ערובה.

6.             לפיכך, ובהתחשב גם במועד שנקבע לקיום ישיבת  קדם המשפט, בפגרת בתי המשפט, ובחלק מהנימוקים הנוספים אשר הועלו על ידי הנתבעים, או מי מהם, בבקשותיהם השונות להארכת המועד להגשת כתבי ההגנה מטעמם, הנני מורה בזאת כי כתבי ההגנה מטעם כל הנתבעים (דהיינו - הנתבעים 1 עד 7) יוגשו עד ליום 10.9.2012. כתב התשובה יוגש על ידי התובע, ככל שיהיה מעוניין להגישו, עד ליום 30.9.2012.

7.             הדיון בבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה תידון לאחר הגשת כל כתבי הטענות מטעם כל הצדדים לתובענה.

8.             נקבע לתז"פ ליום 1.10.2012.

ניתן היום,  א' אב תשע"ב, 20 ביולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: